פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ ואח' נ' אבידן ואח'

החלטה

בקשה להורות על התליית הליך בוררות שהחל בין הצדדים, בפני כב' הבורר עוה"ד יהודה טלמון, וזאת עד להכרעה בתובענה שהוגשה על ידי המבקשים, בתיק שבכותרת.

העובדות הצריכות לעניין

המשיבים ומר צבי המבר, הינם חמישה אחים, אשר היו בעלי הזכות להתקשר בחוזה פיתוח עם מנהל מקרקעי ישראל באשר למגרש המצוי ברח' אסירי ציון בת"א.

ביום 2.1.01 התקשרו המשיבים ומר צבי המבר (להלן: "המוכרים" מצד אחד) עם המבקשת 1 (מצד שני) בהסכם קומבינציה, לפיו רכשה המבקשת 1 (להלן: "המבקשת") מהמוכרים 77% מזכויותיהם במגרש. בתמורה התחייבה המבקשת, בין היתר, לבנות על המגרש 3 בניני מגורים, הכוללים לפחות 96 דירות, ולמסור למוכרים 23% מהדירות אשר יבנו בפרויקט, בהתאם למנגנון חלוקה שנקבע בהסכם. המבקש 2, אשר הינו הבעלים ומנהל במבקשת 1 , חתם על ערבות אישית לקיום התחייבויות המבקשת כלפי המוכרים על פי הסכם הקומבינציה.

בסעיף 27 להסכם הקומבינציה נקבע סעיף בוררות לפיו כל חילוקי הדעות שיתגלו בין הצדדים בקשר להסכם זה פירושו, כריתתו, ביצועו וכל הנובע ממנו, ימסרו להכרעת בורר, דן יחיד על פי חוק הבוררות.

לימים הגיש מר צבי המבר תביעה נגד המבקשים בה טען להפרות נמשכות של הסכם הקומבינציה מצידם וכן תבע פיצויים בגין עיכובים נטענים בבניית שלושת הבניינים. הבוררות התנהלה בפני עוה"ד מיכאל בך, ובמסגרתה הוגשו כתבי טענות, תצהירים, נחקרו עדים והוגשו סיכומים. ביום 18.12.2006 ניתן פסק בורר בתובענה ובמסגרתו נדרש הבורר בין השאר לשאלת פרשנותו של הסכם הקומבינציה כמו גם ללוח הזמנים לבניית הבניינים המחייב את המבקשים.

לאחר מכן ובמסגרת תובענה שהוגשה על ידי המבקשים נגד מר צבי המבר בבית משפט זה, בקשר עם פסק הבורר, הגיעו הצדדים להסכמה בדבר לוח זמנים מעודכן לסיום בנייתו של הבניין השלישי (עד ליום 31.3.2010) וסכום פיצוי קצוב וחודשי בדבר כל עיכוב במסירת כל דירה. ההסכמה אושרה וקיבלה תוקף של פס"ד ביום 11.1.2010.

ביום 20.1.2011 הגישו המשיבים, שאין מחלוקת כי לא היו צד פורמלי בהליך הבוררות הקודם שהתנהל בין אחיהם מר צבי המבר לבין המבקשים, תביעה בפני בורר חדש שמונה מכוח הסכם הקומבינציה, עוה"ד יהודה טלמון. בתביעה טוענים המשיבים, כי המבקשת הפרה באופן יסודי את הסכם הקומבינציה ובין השאר מעלים טענות בדבר לוח הזמנים לבניית הבניינים המחייב את הצדדים ועיכובים מצד המבקשת בבנייה.

ההליכים בתיק זה

בעקבות פניית המשיבים להליך בוררות, פתחו המבקשים את ההליך העקרי שבכותרת (להלן: "המרצת הפתיחה"). בהמרצת הפתיחה טוענים המבקשים, כי המשיבים מנועים ומושתקים מלנהל התדיינות נוספת מולם בנושאים שכבר נדונו והוכרעו בפסק הבורר ופסק הדין, ואלו מחייבים אותם אם כחליפיו של מר צבי המבר ואם כמעשה בית דין התקף כלפי צדדים קרובים. לפיכך עותרים המבקשים לשורה של סעדים הצהרתיים שעניינם הצהרה כי קביעות פסק הבורר שניתן, ופסק הדין שניתן (בהסכמה) מול מר צבי המבר מחייבות את המשיבים כמו גם לסעד הצהרתי לפיו "הסמכות לדון בכל עתירה לביטולו של הסכם הקומבינציה היא לבית המשפט הנכבד ולא לבורר שימונה מכוח הסכם הקומבינציה".

במקביל הגישו המשיבים במסגרת תיק זה, בקשה לעיכוב ההליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 , מן הטעם שלגישתם עוסקת היא בסכסוך נשוא הסכם הבוררות.

המבקשים, מנגד, לא שקטו על שמריהם והגישו בפני הבורר בקשה להתליית ההליכים בבוררות עד להכרעת בית משפט זה בתיק נשוא דיוננו. בהחלטה מנומקת, מיום 7.3.2011 , דחה כב' הבורר את בקשתם תוך שהוא מציין, בין היתר, כי כל הטענות שמועלות במסגרת המרצת הפתיחה יכולות וראוי כי יועלו, במסגרת הבוררות. עם זה, נתן כב' הבורר למבקשים שהות להגיש לבית המשפט בקשה להתליית ההליכים בפניו והשהה את המשך הליך הבוררות עד למתן הכרעה בה.

בהחלטה מיום 17.3.2011 דחיתי את הבקשה לעיכוב הליכים תוך הבהרה, כי השאלה שבמחלוקת אם התובענה שבפני הינה בסמכות הבורר אם לאו תוכרע במסגרת הבקשה להתליית הליכים. לפיכך קבעתי כי לאחר הגשת תשובה לבקשה להתליית הליכים, ותגובה לתשובה – תינתן בה החלטה.

דיון והכרעה

הטענות העומדות בבסיס התובענה שבפניי לפיהן פסק הבורר ופסק הדין (בהסכמה) שניתן בהליכים בין המבקשים לבין אחי המשיבים, מר צבי המבר, בקשר לאותה עסקה ממש שהוסדרה בהסכם הקומבינציה עליו חתומים כולם (כשהמשיבים ואחיהם מר צבי המבר מרכיבים יחדיו את הצד "המוכר"), מהווים מעשה בית דין גם כלפי המשיבים, מסוג השתק עילה ו/או השתק פלוגתא – טענות כבדות משקל הן.

בהחלטה זו איני נדרש להביע עמדה לגוף הטענות, אלא אך להכריע בשאלת המסגרת הפורמלית בה יידונו הטענות – האם הן בסמכות הבורר או שמא בסמכות בית משפט זה.

קראתי בעיון רב את בקשת המבקשים להתליית הליכי הבוררות, כמו גם את תשובתם לתגובת המשיבים לבקשה - ולא שוכנעתי כי יש מקום להיעתר לה.

עמדת המבקשים היא, כי התובענה דנן איננה נוגעת כלל לחילוקי דעות בקשר להסכם הקומבינציה שנחתם בין הצדדים ועילתה כלל אינה מכוח אותו הסכם. לגישתם, התובענה נוגעת לחילוקי הדעות בקשר לפסק בורר קודם ופסק דין של בית המשפט שניתן בהסכמה לאחר מכן (בקשר לאותו פסק בורר) ולשאלת נפקותם של אלו - ומכאן שראוי שתידון ותוכרע על ידי אותו בית משפט שנתן את פסק הדין ואישר את פסק הבורר. המבקשים מוסיפים, כי בחינת סעיף הבוררות בהסכם הקומבינציה ונסיבות המקרה תומכים בפרשנות לפיה הצדדים לא הסמיכו את הבורר לדון או להכריע בשאלה האם פסק בורר קודם ופסק דין של ביהמ"ש מהווים מעשה בית דין כלפי המשיבים – ומכאן שרק ביהמ"ש הוא המוסמך להידרש לסוגייה.

עמדת המבקשים לא מקובלת עליי. המבקשים מתייחסים אל פסק הבורר ואל פסה"ד של בית המשפט (שאישר הסכמה) בהליכים שהתנהלו בין המבקשים ומר צבי המבר, כאילו נוצרו "יש מאין" ואין מקורם באותה עסקה ממש שכרתו עם מר צבי המבר (כאחד מיחידי המוכרים), שעוגנה באותו הסכם קומבינציה עליו הם חתומים (ובו היוו המשיבים את יתרת המוכרים מעבר למר צבי המבר), בו מצוייה תניית הבוררות. להבדיל מן המחלוקת אם פסק הבורר ופסה"ד שניתן בהקשר לפסק הבורר הנ"ל מחייבים את המשיבים אם לאו – לא קיימת מחלוקת כי אלו עסקו ונגעו להסכם הקומבינציה, כמו גם ללוחות הזמנים לסיום בניית הבניין השלישי וכן לפיצוי המוסכם בגין עיכובים עתידיים ( המבקשים עצמם מציינים זאת בס' 6-7 לבקשתם).